מתבגרים ביחס הורי: האמנות של קירבה מכבדת
תקופת ההתבגרות היא מסע מורכב של גילוי עצמי וחיפוש זהות אשר מאתגרת את מערכת היחסים המשפחתית בדרכים עמוקות ועדינות. המתבגר נמצא בתהליך של בניית עולם פנימי עצמאי תוך רצון עמוק להגדיר את עצמו כישות נפרדת מההורים. תהליך זה נראה לעתים כריחוק פיזי ונפשי אך למעשה הוא שלב התפתחותי חיוני ובריא. המתבגר יוצר מרחק פיזי דרך הסתגרות בחדר תגובות קצרות וחסרות סבלנות וחוסר שיתוף. אולם מתחת לפני השטח קיים צורך עמוק ועוצמתי בקשר הורי משמעותי ותומך.
ההורים נדרשים להבין כי החיפוש העצמי של המתבגר אינו דחייה אלא תהליך התפתחותי מורכב המצריך ליווי עדין ומכבד. המבט האוהב המחווה העדינה ומילות ההעצמה הם למעשה החוט השדרה הרגשי עליו נשען המתבגר. גם כאשר נדמה שהוא דוחה את הקרבה ההורית הוא למעשה בודק את גבולות האהבה והקבלה. כל מבט מתפעל כל מגע קל וכל מילה חמה הם למעשה חלון הזדמנות לחיבור מחדש. ההורים נדרשים לאזן בין מתן מרחב עצמאי לבין שמירה על קשר רגשי רציף ואוהב.
המשמעות העמוקה של ליווי הורי בגיל ההתבגרות היא יצירת תחושת ביטחון מבלי לפגוע בתהליך החיפוש העצמי. המתבגר צריך לדעת כי הבית הוא מרחב בטוח שמקבל אותו באהבה גם כאשר הוא בתהליכי גיבוש זהות מורכבים. הקשר ההורי צריך להיות גמיש ודינמי המאפשר למתבגר לנוע בין רצון בעצמאות לבין הצורך בתמיכה והכלה. מילים כמו "אני כאן עבורך" "אני מאמין בך" "אני אוהב אותך" הן למעשה עוגני ביטחון המאפשרים למתבגר לצאת למסע החיפוש העצמי בידיעה שיש לו בסיס בטוח לחזור אליו.
התקשורת עם מתבגר דורשת מהורים אמנות של הקשבה עדינה וכבוד. הקשבה אמיתית ללא שיפוט ללא ניסיון להכווין או לשנות את תהליך החיפוש העצמי היא המפתח לשמירה על קשר משמעותי. כאשר המתבגר מרגיש כי ההורים מכבדים את תהליך הגיבוש האישי שלו הוא יהיה פתוח יותר לשתף ולהיפתח. מבטים אוהבים מרחוק מחוות קטנות של דאגה וליווי והימנעות מביקורת או לחץ הם דרכי התקשרות אפקטיביות בגיל זה.
בסופו של דבר תקופת ההתבגרות היא מסע משותף של הורים וילדים. מסע המצריך סבלנות גמישות ואהבה בלתי מותנית. ההורים צריכים להמשיך וללוות את המתבגר גם כאשר נדמה שהוא דוחה את הקרבה. לא לוותר על מבט חם לא לוותר על מילה טובה ולא לוותר על תחושת הקרבה גם אם היא קצרה וחלקית. המתבגר זקוק לתחושה כי הבית הוא מרחב בטוח שמקבל אותו באהבה בכל שלב של החיפוש העצמי.