
אם אין קהל אין הצגה
הביטוי "אם אין קהל אין הצגה" מתמצת בצורה מדויקת את אחד האתגרים הנפוצים בהורות, כאשר ילדים צורחים, מתפרצים או מתנהגים בצורה קיצונית כדי למשוך תשומת לב. תופעה זו מבוססת על עיקרון התנהגותי בסיסי שבו הילד למד כי התנהגות מסוימת, גם אם שלילית, משיגה עבורו את תשומת הלב שהוא מחפש, ולכן הוא ממשיך לחזור עליה.
ילדים זקוקים באופן טבעי לתשומת לב ולתחושת שייכות, וכאשר אינם מקבלים מספיק תשומת לב חיובית במהלך היום, הם עלולים לפתח דפוסי התנהגות שליליים המיועדים למשוך תשומת לב בכל מחיר, מתוך הבנה אינטואיטיבית שגם תגובה שלילית היא עדיין תגובה ולעתים אפילו תגובה עוצמתית יותר מזו שהם מקבלים בשגרה הרגילה.
הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם דפוס זה היא באמצעות תגובה מינימלית וללא כעס, כאשר ההורה שומר על קור רוח ומגיב בצורה מאופקת שאינה מספקת את ה"קהל" שהילד מחפש. במקום להיכנס לעימות ישיר עם הילד, אסטרטגיה יעילה היא שינוי המיקום והסיטואציה, למשל לקום ולעבור לחדר אחר או להציע פעילות חדשה ומעניינת שתסיט את תשומת הלב מההתנהגות הבעייתית, ובכך לשנות את הדינמיקה ללא עימות מיותר.
טכניקה נוספת שהוכחה כאפקטיבית היא "לסגור דלת אחת ולפתוח מיד דלת חדשה", כלומר להכיר בקושי של הילד אך במקביל להציע אלטרנטיבה מושכת, למשל באמירה כמו "אני רואה שקשה לך עכשיו עם המשחק הזה, בוא נעזוב אותו לזמן מה ונראה את הספר החדש שהבאתי" או "נראה שהפאזל מתסכל, אולי תרצה לעזור לי להכין סלט לארוחת ערב". הסחת דעת חיובית היא כלי יעיל נוסף שבו ההורה, במקום להגיב ישירות ליללות או להתפרצות, שואל שאלה מעניינת מנושא אחר לגמרי או מתחיל לעשות משהו שימשוך את תשומת לבו של הילד, כמו "ראית איך הציפור הזו בונה קן? בוא נסתכל ביחד". במקרים מסוימים, התרחקות פיזית מודעת היא הפתרון המיידי המתאים ביותר, כאשר ההורה אומר בשקט "אני חוזר/ת עוד שתי דקות כשתהיה רגוע יותר" ויוצא מהחדר לזמן קצר, תוך שמירה על בטיחות הילד כמובן, וחשוב לחזור כשההתנהגות נרגעת ולחזק את הרגיעה הזו.
המפתח להצלחה בהתמודדות עם התנהגויות מושכות תשומת לב הוא העקביות בתגובות ההורים, יחד עם הימנעות מוחלטת מכעס שרק מספק את תשומת הלב שהילד מחפש, ובמקביל חיזוק משמעותי של התנהגות חיובית כשהיא מתרחשת. חשוב גם לשים לב לצרכים הרגשיים העמוקים יותר של הילד, כיוון שלעתים התנהגות מסוג זה מסמנת צורך עמוק יותר בקשר או בתשומת לב שאינו מקבל מענה מספק בדרכים אחרות. כאשר אנו מגיבים בצורה מדודה, רגועה ועקבית לאורך זמן, הילד לומד בהדרגה שהתנהגות שלילית אינה הדרך היעילה לקבל את תשומת הלב והחיבור שהוא זקוק להם, ובאופן טבעי הדינמיקה המשפחתית משתנה והקשר עם הילד הופך להיות בריא, חיובי ומזין יותר לשני הצדדים.
אם אין קהל אין הצגה: כיצד להתמודד עם התנהגות מושכת תשומת לב (נקודות למחשבה)
לא פעם אנו נתקלים בילד שצורח, מתפרץ או מתנהג בצורה קיצונית כדי למשוך תשומת לב. ההתנהגות הזו נשענת על עיקרון פשוט: "אם אין קהל – אין הצגה". כאשר הילד זוכה לתגובה (גם אם שלילית), הוא למד שההתנהגות השיגה את מטרתה. כהורים, התגובה שלנו היא המפתח לשינוי הדפוס הזה.
מדוע ילדים מחפשים תשומת לב בדרכים שליליות?
ילדים זקוקים לתשומת לב ולתחושת שייכות. כאשר אינם מקבלים מספיק תשומת לב חיובית, הם עלולים לנסות לקבל תשומת לב שלילית – מתוך הבנה שגם תגובה שלילית היא עדיין תגובה. למעשה, לפעמים כעס או תוכחה מספקים לילד יותר תשומת לב מאשר הוא מקבל בשגרה.
איך להגיב נכון: אסטרטגיות מעשיות
- תגובה מינימלית ללא כעס
כאשר הילד צורח או עושה "הצגה", התגובה שלנו צריכה להיות קטנה ככל האפשר, וללא כעס. כעס מהווה תשומת לב משמעותית ומחזק את ההתנהגות הבעייתית. במקום זאת, נשמור על קור רוח ונגיב בצורה מאופקת.
- שינוי מיקום וסיטואציה
במקום להיכנס לעימות:
- קמים ועוברים לחדר אחר
- מציעים פעילות חדשה ומעניינת ("בוא נראה מה קורה בחצר")
- משנים את הדינמיקה במקום להתעמת עם ההתנהגות
- סגירה ופתיחה של דלתות
טכניקה יעילה היא "לסגור דלת אחת ולפתוח מיד דלת חדשה":
- "אני רואה שקשה לך עכשיו עם המשחק הזה. בוא נעזוב אותו לזמן מה ונראה את הספר החדש שהבאתי"
- "נראה שהפאזל מתסכל. רוצה לעזור לי להכין סלט לארוחת ערב?"
- הסחת דעת חיובית
במקום להגיב ליללות או להתפרצות:
- שאלו שאלה מעניינת מנושא אחר לגמרי
- התחילו לעשות משהו מעניין שימשוך את תשומת הלב
- "ראית איך הציפור הזו בונה קן? בוא נסתכל ביחד"
- התרחקות מודעת
לפעמים, ההתרחקות הפיזית היא הפתרון המיידי:
- "אני חוזר/ת עוד שתי דקות כשתהיה רגוע יותר"
- צאו מהחדר לזמן קצר (תוך שמירה על בטיחות הילד)
- חשוב לחזור כשההתנהגות נרגעת ולחזק את הרגיעה
לזכור תמיד:
- עקביות היא המפתח – שימוש קבוע באסטרטגיות אלו ישיג תוצאות לאורך זמן
- הימנעו מכעס – כעס מספק בדיוק את תשומת הלב שהילד מחפש
- חזקו התנהגות חיובית – תנו תשומת לב משמעותית כשהילד מתנהג באופן חיובי
- שימו לב לצרכים רגשיים – לפעמים ההתנהגות מסמנת צורך עמוק יותר בקשר או בתשומת לב
כאשר אנו מגיבים בצורה מדודה ורגועה, הילד לומד שהתנהגות שלילית אינה הדרך היעילה לקבל את מה שהוא צריך. באופן הדרגתי, הדינמיקה משתנה והקשר עם הילד הופך להיות בריא ומזין יותר.