לזוגות שמחפשים דרך: הבנת הכאב ומציאת הדרך חזרה זה לזה
אני יודעת שהגעתם לכאן כי משהו לא עובד ביניכם. אתם מגיעים עמוסים בתלונות, בכעס, בתחושת אכזבה. אבל רוצה שתדעו משהו חשוב: מה שאתם מביאים כאן: התלונות, הרשימות הארוכות של מה שהשני עושה לא נכון, זה רק הסימפטום. הכאב שלכם אמיתי לחלוטין, אבל הסיפור שאתם מספרים לא תמיד משקף את האמת כולה.
כמטפלת, אני רוצה שתבינו: אדם כאוב רואה בעיקר את הרע. זה טבעי ומובן, אבל זה לא התמונה השלמה. למטה, מתחת לכל הכעס והאשמות, יש משהו אחר. יש את הזיכרון של מה שהיה טוב ביניכם, את הסיבה שבגללה בחרתם זה בזה מלכתחילה.
במקום להתמקד בכל מה שלא עובד, אני מזמינה אתכם לשאול זה את זה שאלה אחת פשוטה: "עד כמה אתה חושב שאני מרגישה אהובה על ידך?" או "עד כמה את חושבת שאני מרגיש אהוב על ידייך?" השאלה הזאת עוקפת את כל הוויכוחים ופונה ישירות ללב העניין. כי בסוף, זה מה שכולנו הכי צריכים, להרגיש אהובים.
אני רוצה שתזכרו: רוב הזוגות שמגיעים לטיפול התחילו את דרכם מתוך אהבה. גם אתם. גם עכשיו, כשהכול נראה קשה וחסר תקווה. המטרה שלנו היא לעזור לכם להתחבר לזיכרון הזה ולהחזיר אליו רגש. חפשו את רגעי החיבור, את מה שכן עובד ביניכם, כדי לבנות עליו.
שאלו זה את זה: "מה הכי אהבתי בך בתחילת הקשר?" או "מתי בפעם האחרונה הרגשנו קרובים?" השאלות האלה יוצרות ריכוך, תקווה ופתיחת הלב. גם בזוגות שנראים "גמורים" יש פוטנציאל, אם יש רצון.
כשאתם אומרים דברים כמו "אין סיכוי שזה יעבוד" או "אני כבר לא אוהב אותך", זה לא סוף פסוק. זה קריאה של כאב: "כואב לי. אני מרגיש לבד. אני מיואש." אל תפחדו מהכעס או הייאוש ,שלכם או של בן הזוג. מתחת למילים הכואבות האלה יש קריאה לעזרה, לחיבור, לריפוי.
רגשות אינם נכונים או לא נכונים – הם פשוט שם עבורכם. ברגע שאחד מכם משתף איך הוא מרגיש, השני לא צריך לתקן, לשפוט או לנסות לשנות. פשוט להקשיב. תגידו זה לזה: "זה בטח לא היה קל להרגיש ככה" או "אני מבין שזה מאוד פגע בך." כך אתם בונים מרחב בטוח שבו שניכם יכולים להרגיש ולשתף.
זכרו שאתם מטפלים בקשר שלכם, לא רק זה בזה. הקשר הוא מערכת שיש לה צרכים, פצעים וצמיחה. שאלו זה את זה: "מה הקשר שלנו צריך כרגע כדי להחלים?" הגישה הזו יוצרת תחושת אחריות משותפת במקום האשמה הדדית.
לפעמים הכאב האמיתי נמצא דווקא במה שלא מצליחים להגיד. מאחורי שתיקה, ציניות או האשמה יש רגשות שלא מקבלים מקום: פחד, עלבון, כמיהה. הקשיבו גם למה שנמצא בין השורות, בשפת הגוף, בטון הדיבור. שאלו זה את זה: "מה את לא אומרת בקול אבל מרגישה חזק בפנים?"
כשאחד מכם מגיב בכעס או ריחוק, זה לעיתים קרובות נובע מכאב ישן, לא רק מהמצב הנוכחי. נסו לזהות: "כשהיא אמרה את זה, מה זה עורר בתוכי?" ברגע שמבינים מה מפעיל את התגובה, אפשר להתחיל לפרק אותה. הבנה יוצרת חמלה, גם כלפי עצמכם וגם זה כלפי זה.
השינוי האמיתי מתחיל מבפנים. במקום לחכות שהשני ישתנה, כל אחד מכם יכול לשאול את עצמו: "מה אני מוכן לעשות אחרת השבוע כדי לקדם את הקשר שלנו?" כשאדם לוקח אחריות על החלק שלו, גם אם קטן, הדינמיקה כולה משתנה.
זכרו, גם במשבר הכי קשה, יש תמיד מקום לתקווה ולשינוי. אתם הגעתם עד הלום כי עדיין אכפת לכם זה מזה. זו כבר התחלה טובה.