מעבר לשתיקות: איך ליצור תנועה קדימה בטיפול זוגי
אחת התובנות החשובות ביותר שלמדתי לאורך השנים היא כוחה של השתיקה. כמטפלים, אנחנו לעיתים ממהרים למלא כל שתיקה במילים, אבל השתיקה היא מקום בו קורה הרבה מהעבודה האמיתית. כשזוג יושב מולי בשתיקה, אני לומדת לראות בזה הזדמנות, מקום בו רגשות מעובדים ותובנות נולדות. במקום למהר לשבור את השקט, אני שואלת בעדינות: "מה עובר עליכם ברגע הזה?" זה פותח דלתות שמילים רצופות לא תמיד יכולות לפתוח.
נושא נוסף שקרוב לליבי הוא ההכרה בכאב של כל אחד מבני הזוג. בטיפול זוגי, קורה לעיתים שכל צד מרגיש שהכאב שלו אינו נראה או מוערך. אני למדתי שכשאני נותנת מקום אמיתי לכל כאב, בלי לשפוט או להשוות, משהו בזוג מתחיל להרפות. "אני רואה כמה זה קשה עבורך". המילים הפשוטות האלה יכולות לשנות את כל האווירה בחדר.
מה שמנחה אותי בכל מפגש הוא התקווה. גם כשהזוג מולי מתקשה לראות אור בקצה המנהרה, אני מחזיקה עבורם את התחושה שהם יכולים ליצור משהו אחר. אני שואלת: "מה הייתם רוצים שיקרה ביניכם בעתיד?" השאלה הזו פותחת פתח לדמיון וליצירת מציאות חדשה.
הדבר החשוב ביותר שאני רוצה להעביר, הן למטפלים והן לזוגות, הוא כוח שינוי הסיפור. במקום להישאר תקועים בנרטיב השלילי, "הוא עצלן", "היא תמיד מבקרת". אנחנו יכולים לשאול: מה באמת עובר על האדם הזה? מה הכאב שמאחורי ההתנהגות? כשאנחנו מתחילים להבין במקום לשפוט, משהו יפה קורה , חוזרת החמלה, חוזרת האנושיות. לא כדי להצדיק, אלא כדי להבין ולהתחבר מחדש.
כל מפגש צריך להסתיים בתחושה שיש תנועה קדימה, גם אם היא קטנה. זה מה שיוצר שינוי אמיתי ומקיים.